שי ידע לראות את האדם שמולו קודם כול כבעל ערך. הוא העריך כל אחד על פי יכולותיו ותרומתו, ולא אפשר לאגו או לידע שלו עצמו לעמוד בדרכה של עבודה משותפת.
כך למשל, כאשר אחד מאנשי הצוות התקשה להבין מערכת טכנולוגית חדשה, שי לא ביטל אותו ולא גילה שמץ של זלזול. הוא התיישב לצדו, הסביר בנחת ובסבלנות, ודאג שלא לפגוע בתחושת המקצועיות שלו.
"תאמין לי," חייך, "גם אני הייתי צריך עשר דקות להבין את זה. אז לפחות חסכתי לך תשע."
הגישה הזו יצרה סביבו סביבה בטוחה ללמידה, לשאול שאלות, ולהתקדם יחד.