שי לא חיפש תירוצים ולא גלגל אחריות הלאה. כאשר נתקל בבעיה, הוא התמקד בפתרון ובביצוע, מתוך הבנה שאחריות אמיתית נמדדת במעשים.
כך למשל, כאשר התרחשה תקלה במערכת במהלך פעילות בשטח, שי לא האשים אחרים ולא המתין להנחיות. הוא ניתח את המצב, מצא פתרון זמני שאפשר להמשיך במשימה, ורק לאחר סיומה חזר לבדוק לעומק כיצד ניתן למנוע את התקלה בעתיד.
זו הייתה אחריות שקטה, מקצועית, ומכוונת תוצאה.