שי דאג לאנשים סביבו בטבעיות, בלי להמתין שיבקשו ובלי לעשות מזה עניין. הנתינה שלו נבעה מאכפתיות אמיתית ומהבנה שכך בונים צוות חזק. כך למשל, כאשר אחד החיילים בצוות נתקע עם משימה ולא הצליח להתקדם, שי לא חיכה שיבקש עזרה. הוא פשוט התיישב לצדו ואמר בחיוך: "יאללה, נראה אותך מביס אותי בזמן שאני מנסה להבין את זה."
בלי הרבה מילים ובלי דרמה, הם עבדו יחד ופתרו את הבעיה. זו הייתה נתינה שקטה, ישירה, ומלאת לב.