שי לא ביקש להיות דמות מובילה ולא חיפש להותיר רושם. דווקא בפשטות, בדרך שבה פעל ובאופן שבו התייחס לאנשים סביבו, הוא הפך למקור השראה טבעי עבור אחרים.
לאחר השירות סיפרו חיילים מהיחידה:
"שי היה בדיוק הדוגמה למישהו שאפשר לסמוך עליו: מקצוען, מסור, ולא לוקח את עצמו יותר מדי ברצינות."
זו הייתה השראה שקטה, שנולדה מהעשייה עצמה ומהאדם שהוא היה.
