"אמא, רק שתדעי - היום הצלתי חיים"

לא הרבה לפני ששי נפל בפעילות מבצעית מסווגת, הוא אמר לי משהו שלא אשכח כל חיי.

בשיחה קצרה, באותו הטון השקט והמדוד שלו, הוא אמר:
"אמא, רק שתדעי — היום הצלתי חיים."

הוא לא הסביר. לא פירש.
זה לא היה הסגנון שלו.
שי היה מאנשי הדממה — מדבר מעט, עושה הרבה.
העדיף שאבין לבד, אם אפשר, ולא אשאל אם לא מוכרח.

רק לאחר נפילתו, התבהר לנו שמדובר היה במבצע "יד זהב" —
מבצע מורכב וחשאי בעומק שטח האויב, שנערך ב־12 בפברואר 2024,
ובו חולצו החטופים פרננדו מרמן ולואיס הר ממחנה הפליטים רפיח.
שניהם שבו בחיים — בלי שנפגע ולו לוחם אחד מכוחותינו.

זה היה מסוג המבצעים שמתאים בדיוק לשי: מקצוען, חד, איכפתי,
פועל בדיוק כשצריך — ובשקט.

מאז, המשפט הזה לא עוזב אותי:
"אמא, רק שתדעי — היום הצלתי חיים."

משפט קטן, אבל עולם ומלואו.
לא רק סיפור על מה שהיה —
אלא צוואה.
כזו שממשיכה לפעום בתוכנו,
לאורו של שי.