הנסיעה לדיסלדורף, כששי הוביל גם מחוץ לשולחן
הוא היה יכול לצחוק מזה, להגיד משהו כמו:
“אבא, אתה יודע מה זה אומר?”
ואני, כנראה, הייתי מעדיף לא לדעת.
אבל גם ברגע הזה היה בו משהו יפה. הוא לא רק “היה בחו”ל”. הוא באמת קלט את המקום. את השפה. את האנשים. את האווירה. את מה שמותר ומה שפחות. את הגבול בין להשתלב לבין להיסחף. גם ההומור הזה היה חלק מהיכולת שלו להיות בתוך סביבה חדשה ולהבין אותה מהר.