לאורו של גיבור ישראל סמל שי מיכאלי

"דבר פחות, עשה יותר"
זה היה המוטו שהנחה את שי
"גם מה שלא מושלם, שלם"
השלמות היא היכולת למצוא ערך ומשמעות גם במה שאינו מושלם.
"אמא, רק שתדעי – היום הצלתי חיים"
סמל שי מיכאלי ז"ל שירת כלוחם ביחידה מטכ"לית מסווגת, ונפל בפעילות מבצעית חשאית במלחמת חרבות ברזל. להוריו אמר: "אין לי ברירה אלא להגן על המדינה. אין לנו מדינה אחרת."
מפקדו, סגן נ', ספד לו: "בעיניך התכולות והטובות – אין אחד שלא ראית." והוסיף: "העיניים שלך בוהקות כמו הים הכחול, מלאות בטוב ומשרות שלווה."
שי נולד וגדל בראשון לציון – ילד כחול עיניים עם חיוך אופטימי ומתוק, אינטליגנציה גבוהה, לב ענק וידע רחב. הוא הוגדר כילד מחונן כבר מגיל צעיר, הצטיין במשחק השחמט, התאמן באומנויות לחימה, למד בכיתת מופ"ת והצטיין בכל תחום שבו פעל.
הוא ייצג את עירו ראשון לציון ואת מדינת ישראל בתחרויות טניס שולחן בארץ ובעולם, והיה דמות מופת של מצוינות, התמדה, צניעות, ראיית האחר, מקצועיות ואומץ לב. שי היה חדור תחושת שליחות, ערכים מוצקים ואחריות אישית – תכונות שבאו לידי ביטוי לא רק באימונים ובשירות הקרבי, אלא גם, בין היתר, בהשתתפותו בפעילות מבצעית לחילוץ חטופים.
שי אהב את החיים – מוזיקה, הופעות, בילויים וחברים שהיו חלק בלתי נפרד ממנו.
הוא הותיר אחריו את הוריו, אורלי ויורם, ואת אחותו שיר – כואבים, גאים ומתגעגעים.
