ליסה, התעודה והקערה

ליסה היתה ידידה טובה של שי. היא מספרת בעיקר על שיחות הנפש עם שי שעזרו לה בתקופה המאתגרת של השירות הצבאי, אבל לא רק.
מרגע נפילתו של שי, ליסה מלווה את המשפחה, מרבה לבקר בבית המשפחה ותורמת ללא הרף בפעילות הנצחה.

במהלך שירותה בחיל האוויר, הנציחה ליסה את גבורתו של שי על מכסה פצצה (שמשוגרת ממטוסים) והעניקה את המכסה למשפחה.

לאחרונה, לאחר שחרורה מהצבא, השתתפה ליסה בסדנת יצירה מחימר, ובהשפעת הכינוי המשפחתי של שי 'תות' יצרה קערה מהממת ובאה לבקר לצורך נתינת הקערה כמתנה למשפחה.

באותו המעמד, העניקה המשפחה לליסה תעודת-הוקרה על תמיכתה ופעילותה להנצחתו והנכחתו של שי, זיכרו והפצת אורו.