תלמידי בארי חוזרים לשחק על אותו הלוח
שי מיכאלי ז"ל, גיבור ישראל, לוחם שנפל במלחמה, היה תלמיד בבית הספר שלנו, בית הספר היסודי 'בארי' בראשון לציון. ילד שנון, חד-מחשבה, תחרותי בצורה הוגנת ובעל ביטחון עצמי – ובעיקר ילד שאהב לחשוב ולעשות. כבר בכיתות הנמוכות הוא התחבר במיוחד למשחק השחמט. זה לא היה רק משחק עבורו – זו הייתה דרך להסתכל על העולם: לחשוב קדימה, לתכנן, ללמוד מהפסדים, להבין שגם כשלפעמים נדמה שאין מהלך – תמיד אפשר למצוא דרך יצירתית, מחוץ לקופסה. בנוסף לשחמט שי היה שחקן טניס-שולחן מצטיין ואף התאמן באומנויות לחימה במשך שנים.
שי ייצג את בית הספר שלנו באליפות העירונית בשחמט לבתי הספר היסודיים בראשון לציון. הוא שיחק בלוח הראשון, המקום של השחקן הכי חזק בנבחרת. הוא שיחק בביטחון, ברצינות, אבל תמיד עם חיוך שובב שאי אפשר לשכוח – כששאלו אותו איזו תמונה הוא הכי אוהב, הוא הצביע על זו שבה רואים את החיוך. הוא כיבד כל יריב, עודד את החברים שלו, ותמיד היה הראשון לגשת ולעזור כשמישהו התבלבל או התאכזב מהפסד. המורים סיפרו שהוא ראה מה שאחרים לא ראו – לא רק על הלוח, אלא גם בלב של החברים שלו. הוא היה תחרותי, אבל שיחק תמיד בהוגנות ובכבוד. גם כשהיה קשה – הוא לא ויתר.
שי אהב למצוא פתרונות חכמים, לחשוב אחרת, ולהפוך כל משחק לאתגר מלא יצירתיות והומור. הוא ידע להצחיק, לעודד, ולהאיר את הסביבה – גם בעזרת חיוך קטן וגם כששם לב שחבר צריך עזרה וניגש אליו בלי שיתבקש.
ביום שישי 23.5.25, חזרנו לאותה אליפות בדיוק – אבל הפעם עם נבחרת חדשה. תלמידי כיתה א' בבית הספר בארי, שלומדים שחמט כבר מהשנה הראשונה, יצגו אותנו בגאווה. חלקם שיחקו בפעם הראשונה בתחרות, וההתרגשות הייתה גדולה. הם התאמנו, למדו, ניסו, ולפעמים גם ניצחו – אבל הכי חשוב, הם שיחקו לאורו של שי, כשבאולם היה גם שולחן הנצחה לאורו.
ביום שני 26.5.25, לאחר התחרות, הענקנו לשחקני נבחרת בית הספר, בשם בית הספר ובנוכחות משפחתו של שי, תעודת השתתפות מיוחדת – "תעודת הוקרה לאורו של שי". לא רק על התוצאה, אלא על הדרך, על הסקרנות, ההתמדה, והנכונות ללמוד ולכבד. בדיוק כמו ששיחק שי.
דף זה נכתב בשם בית הספר היסודי 'בארי' בראשון לציון
כתבות נוספות שפורסמו באתר זה ובאתרים אחרים בהקשר של שי מיכאלי והשחמט: