המשחק שאי אפשר לשכוח
המשחק ההוא לא היה רק גמר מונדיאל, הוא היה גמר של פרק בחיים – פרק שבו הייתי אבא שמתענג על רגעים קטנים וגדולים עם הבן שלו.
מאז, הבית לא אותו דבר. לפעמים, כשאני עובר בסלון, נדמה לי שאני עדיין שומע את הצחוק שלו, את הקריאות שלו כשהיה מרוצה ממשחק טוב. אבל זה רק זיכרון.
שי תמיד אמר לי: 'אבא, תראה את החיים כמו משחק – תמיד תן את הכול, אבל גם תדע ליהנות.' המשפט הזה הפך להיות המוטו שלי מאז.
המשחק ההוא לימד אותי עוד דבר – הרגעים שאנחנו חולקים עם היקרים לנו הם יותר מכל ניצחון או הפסד. הם החיים עצמם!