אזכרה שנתיים לנפילתו של שי
לזכור את שי, להמשיך את האור
כשאנחנו מביטים על אזכרת השנתיים לנפילתו של שי, הלב נשאר מלא בהתרגשות, בכאב, ובעיקר בתחושה חזקה מאוד של נוכחות. נוכחות של אדם שאיננו כאן, אבל ממשיך להיות כאן בכל כך הרבה דרכים.
הטקס היה מרגש ומיוחד מאוד. היו בו רגעים של כאב, של אהבה, של זיכרון ושל חיבור. הדברים שנאמרו, השירים, המחוות, ההספדים, וגם הסרטון המרגש שהוקרן ובו נשמע קולה של שיר, יצרו יחד מעמד שהיה גם אישי מאוד וגם גדול יותר מהרגע עצמו. מעמד שבו שוב הורגש עד כמה שי ממשיך לחבר בין לבבות, בין עולמות, ובין אנשים.