מסע הורים שכולים לקפריסין פברואר 2025 - חמישה ימים של חיזוק, חיבור וזיכרון

המסע התראפי לקפריסין היה חוויה יוצאת דופן של חיזוק, זיכרון ושיתוף.

חמישה ימים שבהם יצאנו יחד, הורים שכולים, למסע שבו מצאנו רגעים של נחמה הדדית, הכרות עמוקה וחיזוק הכוחות להמשיך הלאה, למרות הכאב שלא עוזב אותנו.

יום ראשון – המפגש הראשון וההגעה למלון

המסע התחיל כבר בנתב"ג, כאשר נפגשנו לראשונה כקבוצה. הייתה זו הזדמנות ראשונה להכיר אחד את השני, להתחיל לשתף ולמצוא שותפים לדרך. לאחר הנחיתה בקפריסין, יצאנו לנסיעה ארוכה אל המלון המפואר, הממוקם באזור כפרי רגוע על שפת הים התיכון. כשהגענו, נפתח בפנינו נוף עוצר נשימה, והמקום שידר רוגע ושלווה – תחושה חשובה כל כך למסע שכזה.
לאחר ארוחת ערב במסעדת המלון המפוארת, נפגשנו למפגש הכרות ראשון מרגש ומכיל.

יום שני – יום טיול

היום השני נפתח בטיול בוקר מוקדם למי שרצה, שהציע רגעי שקט והתבוננות בנוף המרהיב, כולל העץ הנפול שעדיין פורח. בצהריים, יצאנו לטיול בפאפוס היפהפייה וסביבתה. ההליכה בנופים השקטים והאוויר הפתוח אפשרו לנו לנשום עמוק, לעצור לרגע ולחוות רוגע ושלווה. בהמשך היום היה לנו זמן לעצמנו, לאכול, להשתמש במתקני המלון למי שרצה ולנוח.

במהלך הטיול לא שכחנו להנציח את אורו של שי בכל הזדמנות.

יום שלישי – טיול בוקר, טיול צהריים וכתיבת אותיות בספר תורה

היום נפתח בטיול בוקר נוסף, שבו השתתפו חלק מהמשתתפים, ביניהם אורלי. בצהריים חזרנו שנינו למסלול הבוקר לבד, ונהנינו מהדרך, מהנוף השקט ובעיקר מהביחד רק שנינו.

בהמשך היום זכיתי למסג' מפנק שהעניק רגעים של שלווה ורוגע.

בערב, חווינו את אחד הרגעים המרגשים ביותר של המסע – כתיבת אותיות בספר תורה לזכר יקירינו – שי שלנו וכל חללי מלחמת חרבות ברזל, שהוריהם היו איתנו במסע. זה היה רגע של קדושה וחיבור עמוק, שבו כל אחד מאיתנו זכה לקחת חלק בהנצחת יקיריו. במסגרת אותו ערב, שהתקיים בהנחיית רב חב"ד רסקין, השתתף גם ראש הקהילה הישראלית בקפריסין, ירון זלוף, שנכח במקום, ואלי שם-טוב, יו"ר ארגון יד לבנים, אשר בירך את המשתתפים וחיזק את תחושת האחדות והשייכות. לסיום הערב, שרנו שירי ארץ ישראל עם חברי להקה צבאית שבאו במיוחד להיות איתנו.

בערב הזה, יותר מבכל המסע, היתה תחושה של בית גם הרחק מהארץ.

יום רביעי – טיול בוקר, סדנת בוקר, טיול לחווה ומפגש סיכום

היום נפתח בטיול בוקר נוסף למי שבחר להשתתף, ולאחר מכן התקיימה סדנת בוקר מעצימה שנתנה לנו כלים נוספים להתמודדות עם האובדן והשכול. בהמשך יצאנו לטיול קצר בחווה מקומית שלא רחוקה מהמלון, שם זכינו לחוות רגעים של חיבור לטבע ושלווה. בערב התקיים מפגש סיכום מרגש, בו כל אחד מאיתנו חלק חוויות ותובנות מהמסע. גם את הערב הזה סיימנו בשירה וריקודי עם ישראליים.

יום חמישי – מסג', עזיבת המלון וחזרה הביתה

היום נפתח במסג' שאורלי נהנתה ממנו, עזיבת המלון, נסיעה ללרנקה לשדה התעופה וטיסה בחזרה לישראל.

היה קשה להיפרד, אך חזרנו הביתה עם תחושת חיזוק, קשרים חדשים וידיעה שאיננו לבד במסע החיים הזה.

תודה לכל מי שלקח חלק במסע

תודה גדולה לארגון "יד לבנים", ליו"ר אלי בן שם, לגלית, טלי, שירה ורוית, למדריכות הרגישות שליוו אותנו במסירות, לארגון FIDF, לאלון אבן מנכ"ל FIDF ישראל, לקהילה המקומית, ללהקה הצבאית ולכל מי שאפשר את המסע המיוחד הזה. הצילומים מהמסע נאספו ממספר מקורות, חלקם מהטלפון שלי וחלקם נשלחו בקבוצת הווטסאפ, והקרדיט כולו מגיע לצלמים שתיעדו רגעים בלתי נשכחים.

המסע הזה לא היה רק טיול – הוא היה מסע של לב ונפש. אנו יוצאים ממנו עם געגוע שאינו מרפה, אבל גם עם כוח להמשיך, לזכור ולחיות.